עקרון 5
עקרון החבית המלאה
עקרון זה בא לענות מצד אחד על השאלה למה אנשים מסוימים "תמיד חולים" ואחרים אף פעם לא, ומצד שני על השאלה איך בן אדם בריא "פתאום" הופך לחולה.
עקרון החבית המלאה משווה את יכולת הגוף להתמודד עם גורמי סטרס לחבית. כל אחד מאתנו, לפי הגנטיקה שלו, נולד עם חבית בגודל שונה, חלק עם חבית קטנה וחלק עם חבית גדולה. גורמי הסטרס אליהם אנחנו נחשפים נכנסים לחבית וממלאים אותה, בזמן שהגוף עובד ללא הפסקה כדי לרוקן אותה בחזרה.
עקרון זה משלים את עקרונות 3 ו-4 ומוסיף ממד חדש:
כל זמן שהחבית לא מלאה, אנחנו כביכול בריאים – מדויק יותר לומר שאנחנו לא מרגישים סימפטומים. ברגע שהחבית מלאה ועולה על גדותיה, אנחנו מתחילים לסבול מסימפטומים שיחמירו ככל שההצפה תמשך.
חבית קטנה מול חבית גדולה
המסקנה הראשונה והבולטת של עקרון זה היא: לאנשים הנולדים עם חבית קטנה יש יכולת קטנה יותר להתמודד עם גורמים שליליים מאשר לאנשים הנולדים עם חבית גדולה, לפני שהם יתחילו לסבול מסימפטומים.
אני בטוחה שאתם מכירים מישהו עם חבית קטנה: בדרך כלל מדובר באנשים שחולים בקלות ותמיד סובלים ממשהו, קל יחסית, כמו הצטננות, שפעת, עייפות וכן הלאה. אנשים עם חבית גדולה, לעומת זאת, כמעט אף פעם לא חולים, מאוד חזקים וחיוניים. אולם, כאשר הם כן חולים, זה בדרך כלל במחלה דרמטית יחסית – ככל שהחבית גדולה יותר, גם המחלה יכולה להיות דרמטית יותר.
כלומר, בגלל שאנשים עם חבית קטנה חולים בתדירות גבוהה יותר, הם בדרך כלל נאלצים לדאוג לעצמם טוב יותר. נזילה ממתמשכת לאורך זמן יכולה כמובן להוביל למצב בריאותי דרמטי, אבל אנשים עם חבית קטנה לא חווים שינויים קיצוניים ממצב של ”בריא לגמרי” למצב של ”חולה סופני”. אנשים כאלה לרוב יסבלו מבעיות, כגון: בעיות עיכול, תסמונת המעי הרגיש, תשישות כרונית, פיברומיאלגיה ועוד.
לאנשים עם חבית גדולה יש את היתרון (המדומה) שהם תמיד חזקים ויכולים להתמודד עם אתגרים פיזיים גדולים. המחיר הוא שכאשר החבית בסוף מלאה ומתחילה לנזול לצדדים, הנזק שכבר נגרם לגוף יכול להיות רציני והמחלה שהתפתחה חמורה. כמובן, מי שדואג לעצמו (למרות שהגוף לא מאותת לו) יכול לחיות חיים ארוכים ומאוד בריאים.
כדאי לבדוק מדי פעם את "יתרת חשבון הבריאות שלנו" כדי שלא נקבל הפתעות לא נעימות
ההבדל בין חוסר סימפטומים לבריאות
המסקנה החשובה השנייה של עקרון זה היא שחוסר של סימפטומים לא בהכרח משקף בריאות טובה.
ככל שהחבית גדולה יותר, כמות גדולה יותר של “לכלוך” יכולה להצטבר והנזק הנגרם לגוף יהיה רב עוד לפני קבלת הסימפטומים. זוכרים את אנלוגיית חשבון הבנק מעקרון מס’ 4? אפשר להשוות את גודל החבית לזמן בו הבנק מעדכן אתכם לגבי מצב האוברדרפט שלכם: אנשים עם חבית קטנה מקבלים את האזהרה הראשונה קצת אחרי שהם נכנסים למינוס (נגיד, חוב של כמה מאות שקלים), ואזהרות הולכות ומחמירות במידה והחוב גדל. אנשים עם חבית גדולה לעומת זאת, מקבלים את האזהרה הראשונה הרבה יותר מאוחר (נגיד בחוב של מאות אלפי שקלים). לפעמים, התראה זו מגיעה כאשר כבר לא נשאר מספיק זמן כדי להגיב ולתקן את המצב, לפני שההשלכות בלתי הפיכות.
לכולנו, ובמיוחד לאנשים בעלי חבית גדולה , כדאי לבדוק מדי פעם את "יתרת חשבון הבריאות שלנו" כדי שלא נקבל הפתעות לא נעימות.
מעקב אחר המצב הבריאותי של הגוף
איך עוקבים אחר המצב הבריאותי של הגוף? למרבה הצער, בדיקת יתרת חשבון הבריאות מסובכת הרבה יותר מאשר לבדוק יתרת חשבון הבנק. עדיין אין לנו דרך אמיתית להסתכל אל תוך הגוף ולראות מה קורה בפנים, בכל הרמות. במקום, אנחנו מנסים להעריך את מצב הבריאות בעזרת בדיקות דם ובדיקות רפואיות נוספות.
כדי שהערכה זו תהיה מדויקת יותר, כדאי להשתמש בבדיקות המתקדמות והמדויקות ביותר. לצערי, בדיקות הדם שקופות החולים מבצעות בארץ הן לא מדויקות ולעתים קרובות מציגות שינויים רק לאחר שסימפטומים כבר הופיעו – ולפעמים, זה מאוחר מדי.
אולם, קיימות בעולם מעבדות ספציפיות שמציעות בדיקות חדשניות המאפשרות הערכות מדויקות יותר. למרות שעבור כולן צריך לשלם באופן פרטי, יש בדיקות ששוות את המחיר.
אני עובדת עם מעבדות בגרמניה וארצות הברית שמציעות בדיקות פונקציונליות ברמה הכי גבוהה.
