האבחון
בדיקות מעבדה פונקציונליות
אולי כדאי להתחיל עם השאלה:
"למה אנו בכלל עושים בדיקות מעבדה?"
בדיקות מעבדה הן הניסיון שלנו להעיף מבט אל תוך הגוף כדי לשער בצורה מדויקת יותר מה קורה בתוכו: כמה בריא או חולה הוא, מה בדיוק חסר לו, אילו תהליכים הפסיקו לתפקד וכו'.
במאה הקודמת התקדמנו בצעדי ענק בידע שלנו לגבי אילו חומרים הגוף צריך לקבל כדי לתפקד כראוי, מה מפריע לאיזון ולתפקוד של הגוף, וביכולת שלנו למדוד את אותם מדדים מבחינה טכנית במעבדה. אולם, הטכנולוגיה ממשיכה להתקדם ושיטות בדיקה מדויקות יותר מתפתחות כל הזמן.
יתרה מכך, הידע המדעי לגבי אילו מדדים מספקים לנו איזה מידע על בריאות הגוף משתפר כל הזמן.
לכן, ככל שהטכנולוגיה בה משתמשת המעבדה משוכללת ועדכנית יותר ובודקת מדדים רלוונטים יותר, כך בדיקות המעבדה מדויקות יותר ומאפשרות לנו בצורה מדויקת יותר להבין מה קורה בתוך הגוף.
למרבה הצער, האינפורמציה שבדיקות המעבדה של קופות החולים בארץ מספקות לא מאפשרת לנו השערה טובה כל כך לגבי מצבו הבריאותי של הגוף. למעשה, בדיקות אלה לעתים קרובות משקפות שיש בעיה רק אחרי שהמחלה כבר הגיעה לשלב מתקדם יחסית. כדאי כמובן לעשות את בדיקות אלה ולהתייחס לכל מדד שיצא מהטווח שלו.
אולם, חשוב ביותר לקחת בחשבון שהעובדה שהמדדים בתוך הטווח, לא בהכרח אומר שהגוף אכן בריא.
אי-אפשר להסיר ממישהו את האחריות על בריאותו - הוא היחיד שישלם את המחיר על הדרדרותה, בין אם היה מודע אליה או לא
האם כדאי להשלים את המידע החסר באופן פרטי?
ברגע שאתם "לא מרגישים טוב", אך כל הבדיקות הרגילות יוצאות תקינות התשובה היא חד משמעית: כן!
אפילו אם אתם מרגישים טוב, כדאי לשקול לעשות בדיקות תקפותיות.
הסיבה לכך היא פשוטה:
יש לנו רק גוף אחד – ואתם היחידים המשלמים את המחיר אם בריאותכם מדרדרת בלי שהייתם מודעים.
אם זה לא מעניין אתכם, או שאתם לא מוכנים לעשות את השינויים הנדרשים כדי להחזיר את בריאותכם במידה והיא כבר נפגעה – אין לכם למה לעשות את הבדיקות ולבזבז את כספכם.
אם אתם מוכנים לקחת אחריות על בריאותכם ולשמור עליה ככל הניתן – ישנן בידקות פונקציונליות טובות שיעזרו לכם.
עקב העובדה שבדיקות אלו בכל זאת עולים לכם בכסף, אני ממליצה לעשות רק את הבדיקות הנחוצות ביותר. כדי לקבוע אילו בדיקות חשובות עבורכם באופן אישי, כדאי להגיע אליי לפגישת ייעוץ.
הבדיקות החשובות ביותר מתחלקות לשתיים:
1. בדיקות הבודקות רמות של ויטמינים, מינרלים, הורמונים וכו'. בדיקות אלו נעשות ברוק, בסרום או בדם המלא. חלקם ניתן לעשות בקופות החולים בקלות, על חלקם צריך להילחם וחלקם לא ניתן לעשות כלל בקופות החולים.
חשוב לי לציין, שכדי לספק אינפורמציה רלוונטית, יש לבדוק את המדדים במקום בו הם אמורים להופיע בכמות הגבוהה ביותר בגוף! לדוגמה, בדיקה של מינרל תוך-תאי מחוץ לתא לא נותנת יותר מדי מידע רלוונטי.
2. בדיקות צואה הבודקות ככל הניתן את תקינותה של מערכת העיכול ואת האיזון בין החיידקים השונים שחיים בתוכה. נושא החיידקים במעיים והשפעתם על הבריאות הוא היום אחד מנואשי המחקר החמים ביותר בתחום הביולוגיה והרפואה – מה שאומר שהידע שיש לנו גדל מיום ליום. עקב החשיבות המרבית של מערכת העיכול על שאר הגוף והבריאות הכללית, כדאי לעקוב לאחר כל ההתפתחויות.
בדיקות צואה
כפי שכבר רמזתי, למערכת העיכול ולחיידקים החיים בתוכה יש משמעות מרבית לתפקוד נכון של הגוף כולו. חוסר איזון ב"פלורת המעיים" (הרכב החיידקים הנקרא גם "מיקרוביום") עלול לגרום לבעיות רבות ומגוונות, מהשמנת יתר ועד לאי-ספיקת לב, דיכאון, חרדה, סוכרת ועוד. אחד התפקידים החשובים ביותר של מערכת העיכול הוא למנוע כניסה של חומרים לא ראויים מהאוכל אל תוך פנים הגוף ולאפשר עיכול מבוקר ומלא של החומרים החיוניים הנמצאים במזון.
בדיקות צואה עוזרות לנו להבין:
- האם יכולת המערכת לחסום כניסה של חומרים לא ראויים נפגעה
- האם קיימת דלקת במעיים המעידה על תהליכי מחלה
- האם קיים שגשוג יתר של קנדידה במעיים
- האם pH הצואה מתאים לפעילות יעילה של האנזימים
- האם האוכל מתעכל כמו שצריך
- והאם פלורת המעיים באיזון
בדיקות של החומרים הנחוצים לגוף ומזינים אותו (נוטריינטים)
החומרים שהגוף צריך לקבל כדי לתפקד בצורה טובה נקראים נוטריינטים. הם מתחלקים לוויטמינים, מינרלים, יסודות קורט, חומצות אמינו ושומן חיוניות. למעשה, זה נוטריינטים אלו שמאפשרים לכל התהליכים שקורים בתוך הגוף ברמת התאים להתרחש בצורה יעילה: חילוף חומרים, הפקת אנרגיה, ייצור הורמונים, ניקוי רעלים, עיכול וכו'. כאשר חלק חסר (או לא נמצא בכמויות מספיקות), התהליכים נפגעים ומתרחשים בצורה חלקית בלבד, מה שעם הזמן מוביל למחלות שונות.
כדי שתוכלו להבין מה קורה בגוף שלכם גם בלי תואר בביולוגיה או ברפואה, אני רוצה רגע להשוות את הגוף לבניין: באנלוגיה זו פחמימות, חלבונים ושומן בונים את שלד הבניין – קירות, ריצפה ותקרה. הנוטריינטים (ויטמינים, מינרלים וכו') מספקים את כל מה שצריך כדי שבאמת ניתן לגור בבניין: חלונות, דלתות, צבע בקירות, שולחן אוכל, ספה, חשמל, תנור, טלפון, מזגן, טלוויזיה, מחשב… ברגע שחסר משהו מהם איכות החיים של דיירי הבניין נפגעת.
בדומה לכך התפקוד התקין של הגוף תלוי ברמות תקינות של כל אחד מהוויטמינים, המינרלים, יסודות הקורט וחומצות האמינו והשומן החיוניות.
ברגע שחסר אפילו אחד מהם תהליכים חיוניים בגוף נפגעים ומחלות מתפתחות.
החומרים שהגוף צריך לקבל כדי לתפקד בצורה טובה נקראים נוטריינטים. הם מתחלקים לוויטמינים, מינרלים, יסודות קורט, חומצות אמינו ושומן חיוניות. למעשה, זה נוטריינטים אלו שמאפשרים לכל התהליכים שקורים בתוך הגוף ברמת התאים להתרחש בצורה יעילה: חילוף חומרים, הפקת אנרגיה, ייצור הורמונים, ניקוי רעלים, עיכול וכו'. כאשר חלק חסר (או לא נמצא בכמויות מספיקות), התהליכים נפגעים ומתרחשים בצורה חלקית בלבד, מה שעם הזמן מוביל למחלות שונות.
כדי שתוכלו להבין מה קורה בגוף שלכם גם בלי תואר בביולוגיה או ברפואה, אני רוצה רגע להשוות את הגוף לבניין: באנלוגיה זו פחמימות, חלבונים ושומן בונים את שלד הבניין – קירות, ריצפה ותקרה. הנוטריינטים (ויטמינים, מינרלים וכו') מספקים את כל מה שצריך כדי שבאמת ניתן לגור בבניין: חלונות, דלתות, צבע בקירות, שולחן אוכל, ספה, חשמל, תנור, טלפון, מזגן, טלוויזיה, מחשב… ברגע שחסר משהו מהם איכות החיים של דיירי הבניין נפגעת.
בדומה לכך התפקוד התקין של הגוף תלוי ברמות תקינות של כל אחד מהוויטמינים, המינרלים, יסודות הקורט וחומצות האמינו והשומן החיוניות.
ברגע שחסר אפילו אחד מהם תהליכים חיוניים בגוף נפגעים ומחלות מתפתחות.
רוב התהליכים הללו מתרחשים בתוך תאי הגוף ולא בנוזל המקיף אותם. בדיקות מעבדה רגילות מתבצעות בסרום (הנקרא גם פלסמה) – המרכיב הנוזלי של הדם שבתוכו "שוחים" תאי הדם. בדיקות דם בסרום גם הן חשובות, אך הן לא משקפות לנו הרבה לגבי המצב בתוך התאים ורמות הנוטריינטים בהם.
במעבדת בייר (Bayer) בגרמניה פיתחו טכנולוגיה לבדיקת מינרלים, ויטמינים, יסודות קורט וחומצות שומן ואמינו בדם המלא. כלומר, בבדיקות אלו נבדקות הרמות המאוחדות בתוך התאים ובנוזל שמקיף אותם. בדיקות אלו כרגע המדויקות ביותר כדי להעריך האם לגוף יש את כל החומרים שהוא צריך ובכמויות הנדרשות.
למרות השפע התזונתי בימינו אנשים רבים סובלים מחסרים תזונתיים, עובדה הנובעת
- מצריכה מרובה של מזון מעובד – שלא כולל הרבה נוטריינטים, אך הוא עשיר ברעלים
- מסטרס גבוה בחיים – מצב המגביר את הצורך של הגוף בנוטריינטים
- מחוסר של ויטמינים ומינרלים בפירות וירקות עקב חקלאות אגרסיבית – חוסר נוטריינטים זה נובע לדוגמא מקטיף של פירות וירקות לא בשלים והבשלתם עם גז, מחוסר של מינרלים באדמה עקב דשנים סינתטיים ושימוש יתר באדמה וכו'.
עקב שכיחות החסרים התזונתיים אני ממליצה לכל אחד לעשות בדיקות בסיסיות בדם המלא כל כמה שנים כדי לוודא שלא קיימים חסרים דרמטיים שבבדיקות אחרות מתגלות רק בשלב הרבה יותר מאוחר.
בין המחלות הנפוצות שיכולות להתפתח כאשר יש חוסר באחד או יותר מהנוטריינטים: לחץ דם גבוה, סוכרת, טרשת עורקים, דלקות, דיכאון, תשישות, כאב כרוני, בעיות הורמונליות, בעיות פסיכיאטריות, משקל עודף, בעיות עיכול ועוד רבים. חוסר בנוטריינטים יכול גם להשפיע בצורה שלילית על התפתחות של מחלות גנטיות ומחלות אוטו-אימונית.
למי שכבר סובל ממחלה כרונית או בעיות בריאות: בדיקות אלו יכולות מאוד לעזור לזהות את הגורמים המשפיעים על המחלה.
