אילו אופציות יש לבדיקת רגישות למזון?

בדיקת רגישות למזון: איך ניתן לאבחן אי-סבילות למזון בצורה מדויקת?

יותר ויותר אנשים סובלים מאי-סבילות למזון, דבר שפוגע לא רק במערכת העיכול, אלא גם בבריאות הכללית. איך ניתן לאבחן רגישות למזון בצורה מדויקת? התשובות בכתבה

איך ניתן לאבחן אי-סבילות למזון בצורה מדויקת?

עקב העובדה שאנחנו לא יודעים הרבה על המנגנונים המייצרים אי-סבילות למזון – זה בכלל לא קל לאבחן רגישות למזון בצורה מדויקת. אם עדיין לא קראתם את המאמר על מהי רגישות למזון – כדאי לכם לקרוא אותה קודם (לקריאה לחצו כאן).

בשורה התחתונה, אי-סבילות למזון היא תגובה שלילית של הגוף למזון שבמהותו הוא בריא (למשל ירק או פרי). כלומר, למרות התכונות הנפלאות של אותו המזון באופן עקרוני, לאדם שרגיש אליו, הוא גורם לנזק בריאותי.

בדיקת רגשיות למזון: מה יש בשוק וכמה זה מדויק?

1. בדיקת IgG - בדיקת דם לנוגדנים מסוג IgG

נתחיל עם בדיקות דם לאבחון אי-סבילות למזון. זוהי בדיקת רגישות למזון המוכרת ביותר וסביר להניח שכבר שמעתם עליה. בדיקות דם אלה מודדות רמות IgG בדם – נוגדנים שמיוצרים בגוף כנגד מזונות ספציפיים. ייתכן כי נוגדנים אלה מהווים אינדיקטור שקיימת רגישות לאותו המזון, אבל גם יכול להיות שלא. 

במילים אחרות, מבחינה מדעית אנחנו לא יודעים עד כה בוודאות האם רמות IgG גבוהות בדם באמת מצביעות על אי-סבילות למזון או לא. 

בהתאם לכך, לעתים קרובות מגיעים אליי מטופלים אם תסמיני רגישות ברורים, אך בדיקת ה-IgG בדם לא מראה כלום. לחלופין, מגיעים אליי גם מטפלים רבים אשר בדיקת ה- IgG שלהם גילתה רגישויות רבות, אך הימנעות מהמזונות המצוינים לא שיפר את הסימפטומים שלהם כלל.

בעיה נוספת עם בדיקת ה-IgG היא שאי-סבילות למזון יכול להיווצר כתוצאה ממנגנונים נוספים – מנגנונים שבדיקת IgG כמובן לא בודקת. 

לכן, ובהתחשב בעובדה שבדיקות דם אלה די יקרות, אני לא ממליצה עליהן. 

יחד עם זאת, אם מסיבה כלשהי תחליטו שאתם בכל זאת רוצים לעשות בדיקה כזו, בחרו אחד שבודקת פחות מאשר 80-100 מזונות, כי מעל כמות זו הדיוק הטכני של הבדיקה יורד בצורה דרסטית.

כמה מילים על אלרגיה קלאסית:

אלרגיות קלאסיות מוגדרות בצורה מאוד ספציפית (בניגוד לאי-סבילות למזון) וניתן לזהות אותן באמצעות בדיקות עור שעושים בקופת החולים. מכיוון שאלרגיות אלה בדרך כלל חמורות מאוד, עולים עליהן לרוב כבר בילדות. 

אולם, כשיש חשש לאלרגיה אצל מבוגר, כדאי לעשות בדיקת אלרגיה. כל מזון חיובי (כלומר, שיש אליו אלרגיה) יש להוריד מהתפריט בצורה מוחלטת. 

חזרה לבדיקת רגישות למזון... אם לא בדיקת IgG - אז אילו אופציות נוספות יש?

קודם כל, חשוב לי לציין שעקב חוסר הידע המדעי לגבי המנגנונים המייצרים אי-סבילות למזון, כל האופציות לזיהוי רגישות למזון הן לא שיטות שמוכרות מבחינה מדעית – גם לא בדיקת ה-IgG, למרות שהפרסום המסיבי בהחלט הצליח לייצר את הרושם שכן.

2. בדיקת רגישות למזון בעזרת הקינסיולוגיה היישומית

בקליניקה שלי, אני משתמשת בקינסיולוגיה היישומית המאפשרת ברוב המקרים בדיקת רגישות למזון המדויקת ביותר. 

השיטה מתבססת על כך שהחוזק של שרירים שונים בגוף משתנה לרעה כשהגוף נחשף למזון לא מתאים (= מזון שקיים אליו רגישות). למעשה, המזון צריך רק לגעת בלשון (או בריריות אחרות בפה) כדי לגרום לשרירים להגיב. זאת עקב העובדה שריריות הפה הן הקו הראשון של המערכת החיסונית. במקרים של אלרגיה חריפה מאוד, כבר נגיעה של המזון בשפתיים יכולה לגרום לשוק אנפילקטי ואף למוות.

אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא כדי לקבל מידע נוסף על איך בדיקת רגישות למזונות באמצעות הקינסיולוגיה היישומית מתבצעת:

3. בדיקת רגישות למזון בעזרת EAV - אלקטרו-אקופונקטורה על פי ד"ר וול

שיטה נוספת המאפשרת בדיקת רגישות למזון בצורה מדויקת היא אלקטרו-אקופונקטורה על פי ד"ר וול (EAV according to Dr. Voll) –  אם כי לא אוכל להעיד עליה באופן אישי. שיטה זו מודדת את התנגדותו של העור לגירויים חשמליים. ההתנגדות משתנה לרעה כשהגוף נחשף למזונות שאינם מתאימים.

4. מדידות דופק ע"פ ד"ר קוקה

זוהי שיטה לאבחון עצמי של אי-סבילות למזון שתוכלו לנסות בבית: מדידות דופק על פי ד"ר קוקה (Dr. Coca). תצטרכו להיות סבלניים ולהתמיד, אבל אם אתם רק סובלים מכמה רגישויות בודדות, שיטה זו יכולה לפתור לכם את הבעיה.

ד"ר קוקה מצא כי הדופק עולה באופן משמעותי תוך 30 דקות לאחר חשיפה למזון לא מתאים (או כל דבר אחר שאתם רגישים/אלרגיים אליו כמו קוסמטיקה, חומרי ניקוי וכו').

מדדו את הדופק שלכם בבוקר לפני הקימה ובערב לפני השינה (בשכיבה), כמו כן לפני כל ארוחה ו-30, 60 ו-90 דקות אחריה (למדוד בישיבה ובנחת). כתבו בקפדנות את כל המדידות כמו כן מה אכלתם בכל ארוחה. הדופק לא אמור להשתנות באופן טבעי ביותר מאשר 12-16 פעימות מהמדידה הנמוכה ביותר. לכן, אם יצאה לכם מדידה שגבוהה ביותר מאשר 16 פעימות מהמדידה הנמוכה ביותר שלכם, משמעותו של הדבר היא שנחשפתם למזון (או חומר אחר) שאתם רגישים אליו.

על ידי ניתוח קפדני של המדידות ויומן הארוחות ניתן לזהות את המזונות שלא מתאימים לכם.

לחלופין, אם ישנם מזונות מסוימים שאתם חושדים שהם לא מתאימים לכם, תוכלו לעשות כמה מדידות דופק בבוקר ובערב כדי לקבל רעיון טוב לגבי מהו הדופק הרגיל שלכם. לאחר מכן, תוכלו לאכול כמות גדולה יחסית של אותו המזון החשוד (לבדו). תמדדו דופק לפני הארוחה, כמו כן 30, 60 ל-90 דקות אחריה. אם הדופק עולה ביותר מאשר 16 פעימות, המזון לא מתאים לכם!

אני מזמינה אתכם לקרוא את הכתבה המעמיקה יותר על ההתפתחות של אי-סבילות למזון במערכת HealthMe ואת הכתבה על התסמינים השכיחים ביותר של רגישות למזון:

אהבתם? אתם מוזמנים לשתף 🙂

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב linkedin

רוצה לקבל עדכונים על כתבות, מתכונים ועוד?

להצטרפות לרשימת דיוור בוואטסאפ (פעם עד פעמיים בשבוע) לחץ/י כאן:

להצטרפות לניוזלטר (כפעם בחודש) השאיר/י פרטים:

*עם שליחת הטופס אני מסכים/ה לקבלת מיילים משיטת צופיה ו-HealthMe. אוכל לבטל זאת בכל עת.

דילוג לתוכן